1
אפשרויות
– נֹאמַר שֶׁאַתָּה שׁוֹכֵב עַל הַצַּד, הָמוֹן זְמַן, עוֹד מְעַט נוֹבֶמְבֶּר וְאַתָּה עַל אוֹתוֹ הַצַּד, הַלְּחִי כְּבָר כּוֹאֶבֶת לְךָ, גַּם הָאֹזֶן כּוֹאֶבֶת, הַצַּוָּאר מְעֻקָּם, הַצְּלָעוֹת נִמְחָצוֹת וְכֹל הַגּוּף שֶׁלְּךָ צוֹעֵק דַּי.
– אֶסְתּוֹבֵב לַצַּד הַשֵּׁנִי.
– נֹאמַר שֶׁאֵין לְךָ צַד שֵׁנִי.
2
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל שְׂפַת בְּרֵכָה, מְשַׁכְשֶׁכֶת רַגְלַיִם בַּמַּיִם הָעֲמֻקִּים. מִישֶׁהוּ דּוֹחֵף אוֹתִי פְּנִימָה. אוּלַי לֹא הָיָה דּוֹחֵף אִלּוּ יָדַע שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדַעַת לִשְׂחוֹת, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת בַּדֶּרֶךְ לְמַטָּה. צוֹלֶלֶת עַד שֶׁבְּהוֹנוֹתַי נוֹגְעוֹת בַּקַּרְקָעִית וְעוֹלָה. מוֹצִיאָה אֶת הָרֹאשׁ מֵהַמַּיִם וְיוֹדַעַת שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי אֲמוּרָה לִצְעֹק “הַצִּילוּ!” לִפְנֵי שֶׁאֶשְׁקַע שׁוּב אֲבָל שָׁכַחְתִּי בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ אֲנִי וּבְאֵיזוֹ שָׂפָה צָרִיךְ לִצְעֹק.
3
מִי שֶׁנּוֹלְדָה לְלֹא שְׂפַת אֵם
תִּפְסַע כָּל יָמֶיהָ
בְּשֹׁבֶל עַצְמָהּ
מַרְתְּפָהּ יִתְנוֹסֵס עַל רֹאשָׁהּ
בֵּיתָהּ לֹא יֵדַע
שֶׁהוּא בֵּיתָהּ
לְעִתִּים צִפּוֹר מֵתָה
תַּנִּיחַ עַצְמָהּ לְרַגְלָהּ
תִּתְחַזֶּה לְשַׁלֶּכֶת מְפַתָּה –
סֻכָּרִיַּת הַמִּזְּמַן נְמַסָּה עַל לְשׁוֹנָהּ
הַמַּסְמֵר הֶחָלוּד עוֹדוֹ בִּגְרוֹנָהּ
מִי שֶׁנּוֹלְדָה לְלֹא שְׂפַת אֵם
שׁוּב לֹא תַּרְפֶּה מִשְּׂפַת הַיַּלְדָּה.
4
זה
עַכְשָׁו יֵשׁ לַזֶּה
חַיִּים מִשֶּׁלּוֹ,
חַיִּים מַמְאִירִים מִשֶּׁלּוֹ,
לַיָּדוּעַ וְלַלֹּא-יָדוּעַ
אֵין אֲחִיזָה בּוֹ,
וְאִם יִכָּבֵשׁ
יָשׁוּב וְיִפְרֹץ, תָּמִיד
מְהָרֵס יוֹתֵר,
לוֹפֵת יוֹתֵר בְּיַד מְדֻמָּה
אֶת הַגָּרוֹן הָלֹּא-מְדֻמֶּה,
וְאֵין דָּבָר צָלוּל דַּיּוֹ
לְהַפְרִיד בֵּין זֶה
לְשֶּׁאֵינוֹ זֶה.
לִפְעָמִים אֵין דָּבָר
שֶׁאֵינוֹ זֶה.
5
הקנרית
(עיצוב פנים)
נַעֲבִיר אֶת הַקָּנָרִית מֵהַמִּטְבָּח לָאַמְבַּטְיָה
נַעֲבִיר אֶת הַמַּחְשֵׁב מֵהַמִּרְפֶּסֶת לַמִּטְבָּח
אֶת הַיֶּלֶד עַל חַדְרוֹ נַעֲבִיר אֶל הַמִּרְפֶּסֶת
נִדְחַף אֶת מִטָּתֵנוּ לְחַדְרוֹ בַּפִּנָּה
נַכְנִיס אֶת הַיַּלְדָּה לַמָּקוֹם שֶׁהִתְפַּנָּה
נִקַּח עוֹד חֲצִי מִשְׂרָה
נִקַּח עוֹד חֲצִי הַלְוָאָה
נִתֵּן עוֹד שְׁעַת שֵׁנָה
נְבַקֵּשׁ עוֹד אַרְכָּה אַחֲרוֹנָה
נִמְחֶה מֵהַלֵּב אֶת
זִכְרָם הָאָהוּב שֶׁל
הָאוֹטוֹ הַגָּנוּב
הָאַרְנָק הָאָבוּד
הַחַלּוֹן הַשָּׁבוּר
וְאִם יֵצַר נַדְחִיק
וְאִם יֵמַר נַמְתִּיק
וְאִם יְחַשֵּׁב לְהִסָּדֵק
נוֹשִׁיט זְרוֹעוֹת וּנְהַדֵּק סָבִיב-סָבִיב.
Published June 5, 2017
© 2017 Tal Nitzán
1
Possibilities
– Suppose you are lying on your side for a long time, it’s almost November and you are still on the same side, your cheek already hurts, your ear hurts too, your neck is twisted, your ribs are smashed and your whole body is screaming ‘enough’.
– I’ll turn to the other side.
– Suppose you don’t have another side.
T.N.
2
I sit by the edge of a swimming pool, dipping my feet in the deep water. Someone pushes me in. Perhaps he wouldn’t have done it had he known I can’t swim, I think on the way down. I sink till my toes touch the bottom and then I rise. I pull my head out of the water and know that now I should scream “Help!” before I go under again, but I forgot what country I’m in and what language I’m supposed to shout in.
A.R.
3
She who was born devoid of a mother tongue
shall always walk
in her own wake
carrying her cellar on her head
her home will not know
it’s her home
At times a dead bird
will lay itself at her feet
posing as
a seductive autumn leaf –
The long-ago-candy is still melting in her mouth
the rusty nail is still piercing her throat
She who was born devoid of a mother tongue
will never let go of the child’s.
I.S & T.N.
4
This
Now this has
a life of its own,
a malignant life of its own,
and the known or unknown
can’t rule it,
and if repressed,
it will erupt again, always
more savage, more grasping
with its imaginary hand
at the non-imaginary throat,
and there’s nothing lucid enough
to separate this
from what isn’t this.
Sometimes there’s nothing
that isn’t this.
T.N.
5
The Canary
(Interior Design)
We’ll move the canary from the kitchen to the bath
we’ll move the computer from the terrace to the kitchen
the boy with his room will move to the terrace
we’ll push our bed to the corner in his room
we’ll place the girl in the remaining space
we’ll take another job
we’ll take another loan
we’ll sleep a little less
we’ll ask for a last reprieve
we’ll wipe from our hearts
the beloved memory of
the stolen car
the lost wallet
the broken window
and if it’s cramped we’ll push
and if it’s bitter we’ll sweeten
and if it’s about to crack
we’ll reach out our arms and tighten all around.
T.N. & V.E.
Published June 5, 2017
© 2017 Tal Nitzán
5 Poemas
Written in Hebrew by Tal Nitzán
Translated by Tal Nitzán, Gerardo Lewin, Florinda F. Goldberg
1
Posibilidades
– Supongamos que estás acostado sobre un lado mucho tiempo, ya es casi noviembre y todavía estás sobre el mismo lado, la mejilla ya te duele, la oreja te duele también, tu cuello está torcido, tus costillas aplastadas y todo tu cuerpo grita “basta”.
– Me volveré al otro lado.
– Supongamos que no tienes otro lado.
T.N.
2
Sentada al borde de la piscina, chapoteo con mis pies. Alguien me empuja y caigo al agua. Quizás no me hubiera empujado de haber sabido que no sé nadar, pienso mientras me hundo. Me sumerjo hasta que los dedos de mis pies tocan el fondo y subo. Saco afuera mi cabeza y sé que ahora debo gritar “¡auxilio!” antes de hundirme nuevamente pero me olvidé en qué país estoy y en qué idioma hay que gritar.
G.L.
3
La que nació sin lengua materna
caminará toda su vida
en su propio rastro
Su sótano se exhibirá sobre su cabeza
su casa no sabrá
que es su casa
A veces un pájaro muerto
se deslizará bajo su pie
fingiéndose tentadora hoja de otoño
el caramelo de otrora se disuelve sobre su lengua
al clavo oxidado sigue incrustado en su garganta
La que nació sin lengua materna
ya nunca soltará su lengua de niña.
T.N.
4
Eso
Ahora eso tiene
vida propia,
maligna vida propia,
lo conocido y lo desconocido
no pueden dominarlo,
y si fuera reprimido
volvería a estallar, siempre
más asolador,
más aferrada la mano imaginaria
a la garganta no-imaginaria,
y no hay nada bastante lúcido
para separar eso
de lo que no es eso.
A veces no hay nada
que no sea eso.
T.N.
5
El canario
(Diseño de interior)
Pasaremos el canario de la cocina al baño
pasaremos el ordenador del balcón a la cocina
al niño y su cuarto pasaremos al balcón
meteremos nuestra cama en un rincón de su pieza
meteremos a la niña en el espacio que sobró
tomaremos otro medio empleo
tomaremos otro medio préstamo
renunciaremos a otra hora de sueño
pediremos otra última prórroga
borraremos del alma el
recuerdo querido de
el auto robado
el monedero perdido
la ventana rota
y si se estrecha ampliaremos
y si se amarga endulzaremos
y si empieza a agrietarse
tenderemos los brazos y lo rodearemos todo.
F.F.G.
Published June 5, 2017
© 2017 Tal Nitzán
Other
Languages
Your
Tools
